<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ז</h1>
<h2>דף קיג:</h2>
אסור לדבר יותר מדאי בשבת, ולהרבות בדבור חפציו אסור מכל וכל כגון שדי צריכה זה או כך וכך פועלים אבל הרהור מות' בלא דבור שיחשוב אותו בלבו כך וכך אני צרי'.
<h2>דף קטו.</h2>
כל הספרים שהם כתבי הקדש כגון כתובים ונביאים מצילין אותן מן הדליקה וכ"ש תורה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהם כי יש שעה מיום שבת שאסור לקרות בהן כאשר אכתוב למטה. ואלו כתבי הקדש אף על פי שיהיו כתובי' בהם בסקרא בקומוס ובקנקנתוס מצילין אותן ואם היו כתובים בכל לשון או בתרגום אין מצילין אותן כך פשוט בשבת. וכתבו המפרשים ז"ל כי זה מיירי למאן דאמ' לא ניתנו ליכתב וזהו רשב"ג דאמר במגלה [ח' ע"ב] דלא ניתנו ליכתב אלא יונית ולא ניתנו לקרוא בהן מאחר שלא ניתנו ליכתב כדאמרינן בשבת, אם כן לדידן דניתנו ליכתב ולקרות בהן בכל לשון ותרגום מצילין אותן מן הדליקה וכן הדין בכל שאר ספרים שבתורה שבע"פ ופירושים כי הם עיקרי התורה ומצילין אותן מן הדליקה וכן כתבו בתוס'.
<h2>דף קטו:</h2>
הקמיעין והברכות אף על פי שיש בהן אותיות של שם ומענינות הרבה של תורה כלומר שכותבין בהן מקראו' רפואות אין מצילין אותן מן הדליקה בשבת ונשרפין במקומן כך פשוט בשבת פי' הברכו' שתקנו חכמי' כגון של ראש השנה שיש בהן מלכיות זכרונות ושופרות וי"ח. וכתבו המפרשים ועכשיו בזמן הזה ניתנו הברכות ליכתב וכותבין תפלות משום עת לעשות ליי' ויש להם דין שאר ספרי הקודש ומצילין אותן מן הדליקה. ולמטה אפרש כיצד מצילין.
ועוד פשוט וס"ת שבלה ויש בה ללקט פ"ה אותיות מתוך תיבות שלמות ואפילו מכללן יגר שהדותא דעדין בקדושתו עומד ומצילין אותו מן הדליקה וכן הדין פרשה שאין בה פ"ה אותיות מתוך תיבות שלמו' אלא שיש בה אזכרות כגון ויהי בנסוע הארון דמצילין אותו.
תרגום שכתבו מקרא או מקרא שכתבו תרגום וכתב עברי מצילין מן הדליקה וכל שכן תרגום עזרא ותרגום שבדניאל ותרגום שבתורה.
<h2>דף קטז.</h2>
וספר תורה שנמחק כלו שאין בו קדושה להצילו מן הדליקה ונגנזו הגליוני' אין מצילין אותה פי' הגליונים החלקי' שלעולם לא נכתב בהן ואם נגנזו מן הספר תורה הגליונים של מעלה ושל מטה ושבין פרשה לפרשה ושבין דף לדף ושבתחלת הספר ושבסוף הספר ובעיא ולא איפשיטא ונראה דאזלינן לחומרא ואין מצילין.
וספרי מינים מאלו האדוקי' בעבודה זרה (שכתבו להם) או משומדים לע"ז שכתבו להם תורה נביאים אפילו שיהיה כתוב בכתב אשורית ובלשון הקדש אין מצילין אותן ונשרפין במקומן עם האזכרות וכן הדין בחול כמו שכתבתי בעבוד' זרה [ני"ז ח"ה]. וכשם שאין מצילין אותן מן הדליקה אין מצילי' אותן מן המפלת ולא מן המים ולא מכל דבר שמאבדם.
<h2>דף קטז:</h2>
אין קורין בכתובים בשבת בזמן בית המדרש כלומר קודם אכילה שהיו דורשין להם ויבטלו מן הדרשא מלשמוע אבל אחר אכילה מותר ונביאים התירו מפני שקורין בהן הפטרה אבל לא בכתובים מפני שנמשכי' בהן הלב כך פשוט בשבת.
אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת כגון חשבונות ואגרות שלמים ושטרי מקח וממכר פשוט בשבת ויש מהמפרשי' שכתבו שמותר לקרות באגרות שלומים דדוקא חשבונות ושטרי מקח וממכר שהן שטרי הדיוטות אסרו ויש מי שכתבו דאסו' וכן כתב ה"ר יונה. ונראה דדוקא אגרות שלומים שיש ימים רבים שנשתלחו לו אבל מי ששולח אגרת בשבת נראה דמותר לקרותה דשמא יש בה דבר שצריך ולא מיקרי שטרי הדיוטות ויותר הן מרשות וכן ראיתי לרבותי נוהגין.
<h2>דף קיז:</h2>
המציל מן הדליקה אינו יכול לחלל שבת כי לא התירו בו אלא טירחא יתירא ועל כן אמרו דלא יציל אלא למבוי שאינו מפולש כלומ' שיש לו שלשה מחיצות ולחי אחד וכל שכן לחצר מעורבת אבל בלא לחי אסור כך פשוט בשבת.
<h2>דף קמח.</h2>
שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ואומר לו השאילני אבל לא הלוני וכן אשה מחברתה דאם אמר הלוני משמע לזמן מרובה ושמא יכתוב בפנקסו אבל השאילני משמע לאלתר ואם הניח לו משכון עושה עמו חשבון לאחר שבת.
<h2>דף קמח:</h2>
והלואת שבת או י"ט בלי משכון מחלוקת בגמ' איכא מ"ד דלא ניתנה ליתבע כלומר שאין בית דין נזקקין לה לא לישב לדין ולא לכופו ואיכא מאן דאמר דניתנה ליתבע. ובתו' הכריעו שניתנה ליתבע.
<h2>דף קמט.</h2>
אסור לקרות בשטרי הדיוטות בשבת כגון חשבונות ואגרות שלמים ושטרי מקח וממכר פשוט בשבת ויש מהמפרשי' שכתבו שמותר לקרות באגרות שלומים דדוקא חשבונות ושטרי מקח וממכר שהן שטרי הדיוטות אסרו ויש מי שכתבו דאסו' וכן כתב ה"ר יונה. ונראה דדוקא אגרות שלומים שיש ימים רבים שנשתלחו לו אבל מי ששולח אגרת בשבת נראה דמותר לקרותה דשמא יש בה דבר שצריך ולא מיקרי שטרי הדיוטות ויותר הן מרשות וכן ראיתי לרבותי נוהגין.
מונה אדם ארחותיו כלומר האורחים ומיני הסעודה לידע כמה אורחי' יש לו וכמה הוא צריך וכמה יש בחוץ וכמה יש בפנים וכל כיוצא בזה ודוקא מפיו אבל לא מתוך הכתב שאם היו כתובים על הלוח או על הטבלא או על הפנקס מערב שבת אסור למנותן מתוך אותו הכתב שמא ימחוק כלומ' כשימנה יראה שיש לו יותר אורחים ממה שזמן והוציא בעבורם ימחוק קצתם כדי שלא יקראם השמש וכן הדין אם כתוב בכותל בין למעלה בין למטה וכן הדין אם הוא חקוק בכותל ובולט הכתב לחוץ שמא ימחוק ואפילו היתה הכתיבה במקום גבוה מן הכותל שלא יוכל להשיג ידו אבל אם הכתב חקוק בכותל מותר למנות מתוכו כך פשוט בשבת. יש מפרשים שכתבו דמה שאסרו למנו' מתוך הכתב דוקא לקרות אבל עיוני בלא קריאה מותר ויש מפרשי' שכתבו דאפי' לעיין אסור וכן נראה עקר וכן כתב הר"י.
כתב שכתוב תחת הצורות המצויירות בכותל או בטבלא וכתו' שם זו היא חיה פלוני' או צורה פלונית או מעשה פלוני אסור לקרותן בשבת כך פשוט בשבת. ואם אסור להסתכל בצורות עצמן כתבתיו בדיני עבודה זרה [ני"ז ח"ה].
<h2>דף קנ.</h2>
לא ישכור פועלים בשבת ולא יאמר לחבירו לשכור לו פועלין (ולא יאמר) [אבל אומר] לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב כך פשוט בשבת. פי' ודעתו שיעשה עמו אפילו שלא הזכיר לו מלאכה אלא שאמר לו שיעשה עמו.
דבור אסור כגון לומר מחר אעשה מלאכה פלונית או אלך למקום פלוני או אביא פירות ממקום פלוני וכן לומר לחבירו תלך למקום פלוני למחר או תביא לי פירות וכו' ודוק' דבר האסור לעשות בשבת אבל המותר לעשותו בשבת בעצמו כגו' שהם תוך התחום או שיש בורגנין שיוכל לילך בשבת וכל הדומה לזה מותר בין לעצמו בין לחבירו כך פשוט בשבת ובכמה דוכתי.
הרהור מותר לחשב בלבו כך וכך אני צריך. אין מחשבין חשבונו' כלומר כך וכך אני צריך אבל חשבונות שאינם שלו כגון כך וכך צריך לפלוני בבנין זה או מהלך לכך וכך או לומ' כך וכך הוצאתי בבנין זה שעבר כבר מותר אבל מחשבין חשבונות של מצוה ופוסקין צדקה ומפקחין פקוח נפש והולכין בערכאות הגוים לפקח על עסקי רבים וכן כל כיוצא בזה וכן לשדך תינוקת ולפסוק על התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות. וחשבונות שעברו אסורים שהם של רשות לומר לא כך ולא כך הוצאתי בבנין זה וכדומה לזה דכבר כתבתי דמותר אלא שיש שכירותם אצלו והוא מחשב כמה הוא כך פשוט בשבת. ופשוט שם ובכמה דוכתי דבהרהור מותר כלומר בתוך לבו.
מות' לדבר לפסוק צדקה או בצרכי רבי' ולדבר מצוה ולשדוכין וללמד ספר כך פשוט בשבת. מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק וכיוצא בהן אסו' לקרותן בשבת ואף בחול לא ידענו מי התיר שהרי כתיב ובמושב לצים לא ישב כך כתב הר' יונה.
משדכין התינוקות ליארס ועל התינוק ללמדו ספר או אומנו' כך פשוט בשבת.
אסור לדבר יותר מדאי בשבת, ולהרבות בדבור חפציו אסור מכל וכל כגון שדי צריכה זה או כך וכך פועלים אבל הרהור מות' בלא דבור שיחשוב אותו בלבו כך וכך אני צרי'.
<h2>דף קנא.</h2>
מותר לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומיך ואשמר לך פירות שבתחומי כך פשוט בשבת. וגם מותר לומר לילך למחר על עסקי כלה או לצרך מת או להביא לו ארו' ותכריכין ואומר לו אם לא מצאת במקום פלוני לך למקום פלוני ואם לא מצאת במנה קח במאתים וכל דבר מצוה כך פשוט בשבת.
